איך אורזים ספרים, תקליטים ואלבומים למעבר דירה

ספרים אורזים בקופסאות קטנות בלבד, עד 15-18 ק"ג לקופסה. תקליטי ויניל עומדים אנכית תמיד, ולא שוכבים לרגע בערמות. אלבומי תמונות עוטפים בנייר בועיות ושוכבים אופקית עם ריפוד בין שכבה לשכבה. ככה שלושת סוגי המדיה מגיעים למקום החדש בשלמות.

הטעות שחוזרת בכל מעבר: מילוי קופסה גדולה בספרים עד הפה. קופסה של 60 ליטר מלאה בספרים שוקלת 30-35 ק"ג. הקרטון לא עומד בזה, ואף אחד לא צריך להרים את זה. קרטון שנקרע, גב שנפגע, ספרים שנשפכים לפתע בחדר המדרגות - שלוש תוצאות שנגמרות בבחירת גודל קופסה.

כמה שוקלים ספרים - המספרים שקובעים

כרך ספרות רגיל שוקל בין 250 ל-500 גרם. ספר לימוד A4 מגיע ל-700-1,200 גרם. ספר ילדים קשיח גדול שוקל 500-900 גרם. ספרי קפה-טיבל ואלבומי אמנות מגיעים ל-1,500-2,500 גרם לפריט. הנתונים האלה הם הבסיס לחישוב כמה קופסאות צריך ואיזה גדלים.

הכלל הפרקטי: קופסה קטנה (18-25 ליטר) מלאה בספרות רגילה שוקלת 12-15 ק"ג. זה הגבול הנוח שמוביל מקצועי נושא בשתי ידיים בלי לכופף את הגב. קופסה בינונית (35 ליטר) עם ספרי לימוד תגיע ל-22-28 ק"ג - כבדה מדי לנשיאה בודדת.

לפני שאורזים: מיון ספרים הוא חלק מהמעבר

מעבר דירה הוא הזדמנות טובה לבחון כל ספר פעם נוספת. ספר שלא נפתח בחמש שנים, ספרי לימוד מגורסים מהאוניברסיטה שלא ייפתחו שוב, מגזינים שמצטברים לפינה - כל אלה הם משקל מיותר שמתורגם לקרטונים נוספים, לשעות עבודה ולכסף בהובלה.

שלוש קטגוריות לכל ספר שמוציאים מהכוננית: עובר איתנו, תרומה, מכירה. ספרים לתרומה אפשר להשאיר בספריית שכונה, בבתי ספר או בחדרי ישיבה. ספרים למכירה מגיעים בקלות ל-5-20 ש"ח לכרך לפי מצב ופופולריות באתרי יד שנייה. ספר שאף אחד לא רוצה - לפח ממחזור נייר.

חומרי אריזה שצריך לקנות מראש

ספרים ומדיה לא דורשים ציוד מיוחד, אבל כמה פריטים חוסכים עבודה ומונעים נזק:

• קרטונים קטנים (18-25 ליטר): 3-6 ש"ח לקרטון. לא להשתמש בקרטונים של סופרמרקט שעברו לחות - הם לא עומדים בעומס ספרים.
• נייר בועיות: לתקליטים, אלבומים ופריטים שבירים. גליל של 50 מטר עולה 30-60 ש"ח.
• נייר עיתון ישן: בחינם. מתאים למילוי רווחים בקרטונים ולהפרדה בין שכבות ספרים.
• מסטיק נייר: לסימון X על זכוכיות של תמונות ממוסגרות לפני העטיפה.
• סמן שמן שחור: לתיוג קרטונים בכתב ברור שנקרא גם מהצד.

קרטונים חינמיים אפשר לאסוף מסופרמרקטים, חנויות ספרים ובתי מרקחת. הנקודה: לוודא שאין בהם לחות, שאין ריח ושהתחתית יציבה לפני מילוי.

שלוש שיטות אריזה לספרים - ומה נכון מתי

ישנן שלוש דרכים נפוצות לארוז ספרים בקרטון, ולא כולן מתאימות לכל מצב:

• עמידה אנכית (כמו בכוננית): הדרך הטובה ביותר לספרים רגילים. עמוד השדרה לא נלחץ, כריכות לא מתעוותות, וקל לפרוק ולהניח ישירות על המדף.
• שכיבה אופקית בערמות: מתאים לספרים שטוחים ובגודל דומה. הגדולים והכבדים מלמטה, הקטנים מעל. בין כל שכבה - גיליון נייר שמונע שפשוף.
• עמידה על עמוד השדרה: אסורה לחלוטין. הלחץ של ספרים סמוכים מעוות את הכריכה ושובר את הדבק הפנימי, בעיקר בספרים ישנים.

כלל מילוי: הספרים הכבדים בתחתית הקופסה. הרווחים שנוצרים בצדדים ממלאים בגיליונות נייר - לא דוחפים ספרים נוספים רק כדי לסגור את הרווח. מכסה הקרטון חייב לסגור בלי ללחוץ.

תקליטי ויניל - הכלל שאסור לפרו

תקליטי ויניל ניזוקים בשני מצבים: לחץ ישיר מלמעלה וחום מעל 40 מעלות. שניהם גורמים לעיקול בלתי הפיך שלא ניתן לתיקון. הכלל הוא אחד: אנכי תמיד, שוכב לעולם לא.

כל תקליט נשאר בשרוול הנייר המקורי שלו. כשהשרוול חסר, עוטפים בנייר עיתון רך. התקליטים עומדים צמודים זה לזה בקרטון נוקשה, ללא לחץ יתר אבל גם ללא מרווח שמאפשר נטייה. 20-25 תקליטים לקופסה הוא האומדן הנוח - הקופסה שוקלת כ-8-10 ק"ג.

CD ו-DVD בקופסות פלסטיק: הציר של ה-jewel case שביר בנפילה. עוטפים כמה קופסאות ביחד בנייר בועיות, או מעבירים לכיסויי תקליטורים רכים לפני המעבר. מסמנים "שביר" על הקרטון מכל צד.

אלבומי תמונות ותמונות ממוסגרות

אלבומי תמונות הם פריטים כבדים ורגישים ללחות ולמעיכה. כל אלבום עוטפים בנייר בועיות, ואם יש חשש לגשם - גם בניילון רך בנוסף. שוכבים אופקית, לא עומדים, עם שכבת ריפוד בין אלבום לאלבום. לא דוחקים כי לחץ ישיר פוגע בגבי הדפים ובכריכה.

תמונות ממוסגרות עם זכוכית: לפני האריזה, מדביקים מסטיק נייר בצורת X על הזכוכית. אם הזכוכית תישבר בדרך, המסטיק מונע שהשברים ייפזרו על הדפס. עוטפים בנייר בועיות, מסדרים שתי תמונות פנים-אל-פנים (זכוכית מול זכוכית), ומסמנים "שביר" על כל פנות הקרטון.

ספרים נדירים ויקרי ערך - שכבת הגנה נוספת

כרך ראשון חתום, אנציקלופדיה ישנה, ספר מהדורה מוגבלת - כל אלה מצדיקים הגנה שקצת מעבר לנייר בועיות. עוטפים כל ספר בנייר חומצה-חופשי (acid-free tissue paper), שנמכר בחנויות אמנות ב-40-80 ש"ח לגליל של 50 גיליונות. אחר כך עוטפים בנייר בועיות רגיל ומניחים בקרטון נוקשה שלא מתכופף.

לפני האריזה, כדאי לצלם את כריכות הספרים החשובים. אם ספר ייפגע בהובלה, יש תיעוד ויזואלי שמסייע בתביעה מהמוביל. הסבירות לפיצוי נמוכה בלי מסמכים, וללא תיעוד כלל - הסיכוי אפס.

צ'קליסט: יום אריזת ספרים ומדיה

• קרטונים קטנים (18-25 ליטר) בלבד לספרים - לא בינוניים ולא גדולים.
• בדוק כל קרטון לפני מילוי: אין לחות, תחתית יציבה, ללא ריח.
• ספרים רגילים עומדים אנכית. שטוחים ושונים בגודל - שוכבים בערמות עם הגדולים מלמטה.
• בין כל שכבה של ספרים שוכבים - גיליון נייר.
• תקליטי ויניל - אנכי בלבד, 20-25 לקרטון, שרוולים פנימיים.
• CD ו-DVD - עטוף בנייר בועיות, סמן "שביר".
• אלבומי תמונות - עוטפים, שוכבים אופקית, לא עומדים.
• תמונות ממוסגרות - X מסטיק נייר על הזכוכית לפני העטיפה.
• ספרים נדירים - נייר חומצה-חופשי לפני הבועיות.
• תיוג: חדר יעד ו-"כבד" על כל קרטון שמעל 15 ק"ג.

תיוג ואחסון זמני

קרטוני ספרים חייבים שני סוגי תיוג לפחות: חדר יעד ("סלון - כוננית גדולה", "חדר שינה", "ילד-א", "מחסן") ואזהרת משקל ("כבד" על קרטונים שמעל 15 ק"ג, "כבד מאוד - שניים" על קרטונים שמעל 20 ק"ג). אזהרת המשקל מיועדת למוביל ולכל מי שיגע בקרטון - לא רק לנו.

אחסון זמני בין שתי דירות: ספרים עמידים לחום יחסית, אבל רגישים ללחות. קרטוני ספרים לא נשארים ברצפת המחסן - הלחות מצטברת שם קודם. קרטון שספג לחות מאבד את חוזקו ועלול להתמוטט.