גדלי משאיות הובלה ואיך יודעים איזו מתאימה

גודל משאית ההובלה נקבע לפי נפח התכולה במטרים מעוקבים ולא לפי מספר החדרים בדירה. שתי דירות בנות שלושה חדרים יכולות להיבדל בנפח בעשרות אחוזים, ולכן מספר החדרים הוא נקודת פתיחה בלבד ולא תשובה.

למה מודדים בנפח ולא בחדרים

מוביל מנוסה שנכנס לדירה לא סופר חדרים אלא מסתכל על ארונות, ספות, מקררים ומחסן. זוג שגר שנתיים בדירת שלושה חדרים ממלא רכב אחד, ומשפחה שגרה באותה דירה שתים עשרה שנה יכולה למלא רכב גדול בהרבה.

הנפח נמדד במטרים מעוקבים. מטר מעוקב אחד הוא קובייה של מטר על מטר על מטר. ארגז מעבר דירה סטנדרטי תופס בערך שישה מאיות של מטר מעוקב, כלומר בערך שבעה עשר ארגזים נכנסים למטר מעוקב אחד כשהם מסודרים היטב.

המספר הזה שימושי כי הוא מאפשר לכם לעשות הערכה עצמאית לפני שמוביל בכלל מגיע. אם אתם יודעים בערך כמה ארגזים יהיו לכם וכמה רהיטים גדולים, אתם כבר בטווח הנכון.

טבלת רכבים: נפח, התאמה ומגבלות

הטבלה מציגה את סוגי הרכב הנפוצים בשוק ההובלות בישראל. הנפחים הם מקורבים, כי כל רכב בנוי אחרת ותא המטען משתנה בין יצרנים ובין ארגזי מטען.

איך מעריכים את הנפח של הדירה שלכם

ההערכה העצמאית לוקחת רבע שעה ומורידה את הסיכוי להפתעה. עברו חדר חדר ורשמו שתי עמודות: ארגזים ורהיטים גדולים.

1. ארגזים. העריכו כמה ארגזים תארזו, וחלקו בשבע עשרה. התוצאה היא הנפח בארגזים במטרים מעוקבים.
2. ארונות. ארון בגדים בן שלוש דלתות תופס בערך שניים עד שלושה מטרים מעוקבים, גם כשהוא מפורק, כי הלוחות אינם נערמים בצורה מושלמת.
3. ספות ומיטות. ספה תלת מושבית תופסת בערך שניים מטרים מעוקבים, מיטה זוגית עם בסיס ומזרן בערך שניים וחצי.
4. מוצרי חשמל גדולים. מקרר, מכונת כביסה, מייבש ותנור מסתכמים יחד בערך בשלושה מטרים מעוקבים.
5. מרווח עבודה. הוסיפו בין עשרה לעשרים אחוזים לכל הסכום. אף משאית לא נטענת עד המילימטר האחרון, וצריך מקום לשמיכות ריפוד.

דוגמה: דירת שלושה חדרים בקומה שנייה עם מעלית

זוג עם ילד אחד, שש שנים באותה דירה. ההערכה שלהם: כשמונים ארגזים, שני ארונות בגדים, ספה תלת מושבית, מיטה זוגית, מיטת ילד, שולחן אוכל עם שישה כיסאות, מקרר, מכונת כביסה, תנור ושתי כוננית ספרים.

החישוב: שמונים ארגזים לחלק לשבע עשרה נותנים כארבעה וחצי מטרים מעוקבים. שני הארונות מוסיפים כחמישה. הספה כשניים, המיטות כארבעה יחד, השולחן והכיסאות כשניים, מוצרי החשמל כשלושה, והכוננית כאחד וחצי. הסכום עומד על כעשרים ושניים מטרים מעוקבים.

הוספת מרווח עבודה של חמישה עשר אחוזים מביאה לכעשרים וחמישה. המסקנה: משאית שלוש וחצי טון תהיה על הגבול ותדרוש כנראה שתי נסיעות, ומשאית שמונה טון מתאימה לעבודה בנסיעה אחת.

שימו לב שההפרש בין שתי האפשרויות אינו רק כספי. שתי נסיעות מאריכות את יום ההובלה בשעות, ובעונת שיא זה עלול להיגמר בפריקה בחושך. הטווחים הכספיים משתנים לפי אזור ועונה, ולכן שווה לבקש תמחור לשתי החלופות ולהשוות.

נסיעה אחת מול שתי נסיעות

שתי נסיעות עם רכב קטן הן לפעמים הפתרון הנכון, במיוחד כשהמרחק בין הדירות קצר וכשהגישה לרחוב לא מאפשרת רכב גדול. הן כמעט תמיד הפתרון השגוי כשהמעבר הוא בין ערים.

הכלל המעשי: עד כעשר דקות נסיעה בין הכתובות, שתי נסיעות הן אופציה סבירה. מעבר לכך, כל נסיעה נוספת אוכלת שעה עד שעתיים כולל העמסה ופריקה, וההפרש בעלות מול רכב גדול יותר מצטמצם.

יש גם שיקול שאינו כספי. בשתי נסיעות, חלק מהתכולה נשארת בדירה הישנה בזמן שאתם כבר בחדשה, או להפך. אם המסירה של הדירה הישנה מתוכננת לאותו יום, זה מייצר לחץ מיותר ולעיתים גם בעיה מול הדייר הבא.

ולבסוף, אריזה. בשתי נסיעות צריך להחליט מה עולה ראשון, ולכן כדאי לסמן מראש קבוצה של ארגזים ורהיטים לנסיעה הראשונה. בלי החלטה כזאת, הנסיעה הראשונה נטענת במה שקרוב לדלת, וזה כמעט תמיד לא מה שצריך קודם.

כמה עובדים מתאימים לכל גודל רכב

נפח הרכב הוא רק חצי מהתמונה. משאית גדולה עם שני עובדים היא לא הובלה מהירה אלא יום ארוך, כי הזמן נקבע בעיקר בהעמסה ובפריקה ולא בנסיעה.

הכלל המעשי בשוק: ככל שהרכב גדול יותר, כך גדל מספר העובדים הנדרש כדי לנצל אותו. משאית קטנה מתאימה לצוות של שניים, רכב בינוני לשלושה, ורכב גדול לשלושה עד ארבעה כולל הנהג.

קומה בלי מעלית משנה את החישוב לגמרי. באותה כמות תכולה, מעבר מקומה שלישית ללא מעלית יכול להאריך את יום העבודה בשעות לעומת דירה עם מעלית, ולכן עובד נוסף שם משתלם יותר מרכב גדול יותר.

כשאתם משווים הצעות, בדקו את המכפלה ולא את המחיר: כמה עובדים, כמה שעות מוערכות ואיזה רכב. שתי הצעות עם אותו סכום יכולות לתאר יום עבודה של שש שעות מול יום של אחת עשרה.

נפח מול משקל: שני אילוצים נפרדים

הטונות בשם הרכב מתייחסות למשקל המותר, והמטרים המעוקבים מתייחסים לנפח. ברוב מעברי הדירה הנפח הוא האילוץ, כי תכולה ביתית קלה יחסית ביחס לגודלה.

יש שני חריגים בולטים. הראשון הוא ספרים: קרטון ספרים מלא כבד מאוד, ואוסף גדול יכול לשנות את מאזן המשקל. השני הוא ציוד כבד כמו כספת, פסנתר, מכונות כושר או ריהוט עתיק מעץ מלא.

אם יש לכם אחד מאלה, ציינו זאת מראש מול המוביל. פריט כבד במיוחד דורש לעיתים ציוד ייעודי, יותר עובדים, ולעיתים גם החלטה על מנוף במקום מדרגות.

מגבלות גישה שקובעות יותר מהנפח

לפעמים הרכב הנכון מבחינת נפח הוא הרכב הלא נכון מבחינת הרחוב. בשכונות ותיקות, בערים עם רחובות צרים ובחניונים תת קרקעיים, הגישה היא האילוץ המכריע.

• רוחב הרחוב וסיבוב. משאית גדולה שאינה יכולה להסתובב תיעצר במרחק, וזה מוסיף מרחק נשיאה לכל ארגז.
• גובה מעבר. חניון תת קרקעי, גשר או שער עם מגבלת גובה יכולים לפסול רכב שגובהו מתאים לנפח.
• חניה שמורה. בלי מקום חניה מסודר מול הכניסה, המשאית עומדת רחוק והעבודה מתארכת.
• עומס משקל. יש רחובות וחצרות שאינם מיועדים לרכב כבד, ובבניינים משותפים יש לעיתים הגבלות של ועד הבית.

מה משתבש בפועל

מזמינים לפי חדרים. הטעות הנפוצה ביותר. שלושה חדרים אינם יחידת מידה. תמיד תרגמו לנפח, ולו בהערכה גסה.

שוכחים את המחסן והמרפסת. אופניים, מזוודות, כלי גינון וציוד קמפינג יכולים להוסיף כמה מטרים מעוקבים שלא נספרו.

מניחים שרהיט מפורק תופס פחות. הוא תופס פחות, אבל לא הרבה פחות, כי לוחות ארון אינם נערמים בצורה יעילה ודורשים הגנה.

מזמינים רכב גדול מדי לרחוב צר. הרכב מגיע, לא נכנס, ונעצר במרחק. אז מתחילה נשיאה ידנית ארוכה שמייקרת את היום.

לא מבקשים את הנפח בכתב. בהצעה כתוב רכב מתאים, וביום ההובלה מגיע רכב קטן מהמצופה. בקשו שהנפח יופיע במספרים.

ההערכה שלכם לא חייבת להיות מדויקת. היא צריכה להיות בטווח הנכון, כדי שתוכלו לנהל שיחה עניינית עם המוביל ולזהות מתי ההצעה מניחה רכב קטן מדי לעבודה שלכם.