ארגון המטבח בדירה החדשה: מה מניחים איפה ואיך עושים את זה נכון מהפעם הראשונה

למה המטבח הוא החדר הכי קשה לארגן

המטבח הוא החדר שהכי קשה לסדר נכון מהסיבוב הראשון. הוא מכיל יותר פריטים קטנים מכל חדר אחר בבית - ארונות שרדוד ועצמות, קנקנים, תבשילים, סכינים, קרשי חיתוך, תבלינים ועשרות כלים שמשתמשים בהם בתדרים שונים לחלוטין. טעות שכיחה היא לפרוק את הארגזים לפי מה שיוצא מהם, ולסיים עם ארון חמישה-עשר שמכיל שני כוסות, מחבת ושלושה ספרי בישול. המדריך הזה מציע סדר פעולות שמונע את זה.

לפני שפותחים ארגז אחד: מפה של המטבח

הכלל הראשון הוא לא לפרוק ארגזים לפי הסדר שהם הגיעו - אלא לפי מה שהמטבח בפועל מאפשר. כל מטבח מחולק לארבעה אזורים מרכזיים, ורצוי לזהות אותם לפני שמניחים כלום.

• אזור הכנה: משטח ליד הכיור ולצד קרש החיתוך.
• אזור בישול: משטח לידי הכיריים וקיר האחסון הסמוך.
• אזור מכשירי חשמל: שקעים עם מרחב עבודה - מקום הקפה, הטוסטר, הבלנדר.
• אזור אחסון יבש: ארונות עליונים ותחתונים רחוקים מהכיריים, לפחות צעד מהמשטח הראשי.

לפני שפורקים ארגז אחד, כדאי לעמוד בצד ולסרטט בראש (או על דף) איפה כל אזור נמצא בדירה החדשה. זה לוקח כשלוש דקות ויחסוך שלוש שעות של העברה מחדש.

סדר הפריקה: מה קודם

הסדר הנכון לפריקת ארגזי המטבח הוא לא מה שנדמה ישיר.

1. תחילה - כלי הבישול הגדולים: סירים, מחבתות ותבניות. הם יקחו את עיקר נפח הארונות התחתונים, ואחרי שהם במקום קל להבין כמה נשאר.
2. שנית - חומרי גלם בסיסיים: שמן, מלח, פלפל, שמן זית - פריטים שמשתמשים בהם בכל ארוחה. אחרי שהם נגישים, אפשר לאכול ארוחה פשוטה גם בלי שהמטבח מסודר לגמרי.
3. שלישית - כלי האוכל: צלחות, כוסות, סכו"ם. הם בדרך כלל בארגז נפרד ומסומן.
4. לבסוף - כל השאר: כלים קטנים, מכשירי חשמל, כלי אפייה, תבלינים, ספרי בישול.

איפה מניחים מה: הלוגיקה הפשוטה

הטעות הנפוצה: הגובה שנשכחים ממנו

ארונות עליונים בגובה מעל 170 ס"מ קל להתעלם מהם בזמן הסידור. הם נראים כמו מקום טבעי לאחסן כלים שיוצאים לעיתים נדירות - סיר לחץ שמשתמשים בו פעם בחודש, מכונת פסטה, הצנצנות הגדולות. אבל כשמכניסים שם גם כוסות או צלחות, מסיימים עם מדרגה על כיסא בכל ארוחת שבת.

הכלל הוא פשוט: ממה שמשתמשים יותר מפעם בשבוע, הכול חייב להיות בגובה בין 40 ס"מ ל-160 ס"מ. מעל 160 ס"מ - רק אחסון שנדיר.

ארגון הארון הסמוי: המגירות

המגירה הראשונה, בגובה פרק כף יד מהמשטח, היא הנדל"ן היקר ביותר במטבח. היא מקום הסכינים, הכפות, המרית, קולפן הירקות. כל מה שמשתמשים בו בפעולה בודדת, ביד אחת, בזמן שהיד השנייה מחזיקה משהו.

המגירה השנייה: כפות מידה, מכסים, חוסמי שקית - פריטים שצריכים דקה של חיפוש אבל לא ביד ממש.

המגירה השלישית ומטה: ניילון נצמד, ניילון פלסטי, שקיות, מגבות. מגיעים אליהם בכיפוף, בסדר.

ארגון המזווה והאחסון היבש

ארון המזווה הוא בעיה נפרדת מכל שאר הארונות, כי הוא מכיל פריטים בגדלים שונים לגמרי - מאורז בשקית של 5 קג ועד שמן זית בבקבוק גבוה, לצד תבלינים קטנים ושוקולד שנשכח.

הגישה שעובדת היא לחלק את המזווה לשלוש שכבות גובה לפי תדר שימוש. שכבה עליונה, גובה מעל 150 סם: שמורה לפריטים שמשתמשים בהם פחות מפעם בחודש - דגנים שמכינים לאירועים, כלים לאפייה ירוקה, ציוד לחגים. שכבה אמצעית, גובה 80-150 סם: שמן זית, קמח, סוכר, שימורים שמשתמשים בהם שבועי. שכבה תחתונה: תיקי ניילון, שקיות עם שפתות, פחיות אשפה.

טעות שכיחה: להניח את הדגנים ואת התבלינים באותה שכבה. תבלינים קטנים טובעים ליד שקיות גדולות ולא מוצאים אותם בלי להוציא חצי מהמדף.

מה לא לשים ליד הכיריים

יש קטגוריה שלמה של פריטים שנוטים למקם ליד הכיריים, ושזה מיקום רע עבורם. שמן קנולה בפח גדול שנמצא ליד להבה בכל הבישולים - נחשף לחום ומתקלקל מהר יותר. ניילון נצמד ושקיות פלסטיק ששמים בארון מתחת הכיריים - מקבלים חום מהתנור ומתעוותים.

פריטים שצריכים להיות הכי רחוק מהכיריים שאפשר: מוצרי ניילון, שמנים שמשתמשים בהם לעיתים נדירות, קמח ושאר מוצרים יבשים שרגישים לחות. מרחק של 60-90 סם מהכיריים כבר מקטין משמעותית את החשיפה לחום.

כשאין מספיק מקום: סדר עדיפויות

חלק מהדירות החדשות קטנות יותר מהדירה הישנה, ולעיתים פשוט אין מספיק ארונות לכל מה שיש. במצב כזה יש שלושה עקרונות ברורים.

ראשית, מכשירי חשמל שמשתמשים בהם פחות מפעם בחודש - מכונת פסטה, מחבת ואפל, מכשיר סושי - שייכים למחסן, לא למטבח. הם לוקחים נפח יקר ובשכירות ממוצעת בישראל המחסן זמין. שנית, כוסות וצלחות ייחודיות שיוצאות רק לאירועים יכולות ללכת לארגז מסומן בחדר שינה או מחסן. שלישית, קרשי חיתוך מרובים, מחבות עודפות וסירים כפולים - אלה הראשונים להיפרד.

כלל האצבע הוא: כל פריט שלא השתמשו בו בחצי השנה האחרונה לא צריך להיות במטבח הפעיל.

כמה זמן ייקח

מטבח של דירת 4 חדרים, בהנחה שהארגזים מסומנים נכון ויודעים מה יש בכל אחד, ייקח בין 3 שעות ל-5 שעות לסידור מלא. מטבח של דירת 2-3 חדרים ייקח 2-3 שעות. מי שלא ניסה בדירה הישנה מה מוסיפים ומה מורידים, ונדרש לנסות מסדרים שונים, עשוי להגיע ל-6-7 שעות.

כדאי לתכנן את ארגון המטבח ליום שאחרי ההובלה, לא ליום ההובלה עצמו. ביום ההובלה יש מספיק לעסוק בו.

שלב שכיחים אחד לפני שמסיימים

אחרי שהכל במקומו, כדאי לעמוד מול המטבח ולעבור על רשימה קצרה לפני שסוגרים את הארגזים לתמיד:

• האם אפשר לפתוח ניקז ולסגור דלת ארון בו-זמנית?
• האם מכסה הסיר ושאר הסיר נמצאים בארון אחד?
• האם שמן הטיגון ליד הכיריים, לא ליד החלון?
• האם הסכינים מחוץ להישג ילדים?
• האם לפחות כוס אחת נגישה בלי לטפס?

חמש שאלות, ואם כולן כן - המטבח בסדר אמיתי.